#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו נוסח נקדש את שמך וכו&#x27;?"	"בנוסח אשכנז אומרים נקדש את שמך וכו&#x27; ויש בה כ&quot;א תיבות עד שם השם כמו שעשה משה רבינו בפרשת האזינו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27; ע&quot;פ חזקוני בפרשת האזינו), ועי&#x27; בחת&quot;ס שביאר שמשה רבינו אמר שהוא כאחד משביעית ממלאכי השרת שהם מזכירין שם השם אחר ג&#x27; תיבות ומשה רבינו הזכיר אחר כ&quot;א תיבות. בנוסח ספרד אומרים נקדישך ונעריצך וגו&#x27;. [והטור כתב דיש י&quot;ד תיבות] [בשבת אומרים כדבר האמור בקמ&quot;ץ (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ואם הוא מתפלל בציבור שמתפללין נוסח אחר רוב האחרונים (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ג אות ו&#x27;, מנח&quot;י ח&quot;ז סי&#x27; ה&#x27;) סברי דיתפלל כשל ציבור, אבל רשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ה סעי&#x27; כ&quot;ג) סבר דיכול לענות בלחש כנוסח שלו (מ&quot;ב דרשו)."	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללמוד באמצע קדושה?	"בודאי אסור לומר דברי תורה באמצע קדושה, ואפי&#x27; ללמוד ע&quot;י הרהור אסור. אבל זהו דוקא באמצע העיקר קדושה שהוא נקדש וכו&#x27; קדוש וכו&#x27; לעומתם וכו&#x27; ברוך וכו&#x27; ובדברי קדשך וכו&#x27; ימלך וכו&#x27;, אבל מותר להרהר בדברי תורה בהוספות בשבת ויו&quot;ט, ויש מקילין בימלך וכו&#x27; ולעומתם וכו&#x27; ובדברי קדשך וכו&#x27; {ומשמע דה&quot;ה נקדש וכו&#x27; נמי מדציין השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) למ&quot;ב לעיל (ס&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ז), ושם איתא שהעיקר קדושה הוי רק קדוש וכו&#x27; וברוך וכו&#x27;} (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ויתכן למנהגינו שאומרים נקדש וכו&#x27; שוב לא צריך לצאת מהש&quot;ץ ויהא מותר להרהר בתורה כשש&quot;ץ אומר נקדש וכו&#x27; וצ&quot;ע}"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ראוי להציבור לומר נקדש וכו&#x27;?"	"הב&quot;י כתב דפשוט דרק הש&quot;ץ אומרה, וכ&quot;כ הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;), וביאר המחה&quot;ש דניתקן שש&quot;ץ יאמרה בעבור הציבור שיהיה שלוחם וא&quot;כ לכל הפחות צריך תשעה שישתקו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) הוסיף דכולם צריכים לשתוק דכל אחד ואחד צריך להאזין להש&quot;ץ ולענות אחריו. אכן, הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) חולק על המחבר והביא ראיה מסי&#x27; ק&quot;ט דיחיד יכול לאומרה עם הש&quot;ץ [והרמ&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ט) והמג&quot;א (שם) כתבו דלא היה לכתחילה מה שיחיד מתפלל עם הש&quot;ץ ואומר נקדש וכו&#x27; עמו (לבושי שרד סי&#x27; ק&quot;ט ס&quot;ק י&quot;א), ועי&#x27; בפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דהקשה עוד קושיא על הט&quot;ז], ועוד המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהאריז&quot;ל דיש לומר כל הקדושה עם הש&quot;ץ מלה במלה, וכתב רע&quot;א בשם הנזירות שמשון דאליו תשמעון, ועוד הביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) בשם הגר&quot;ז דכל הציבור יכולים לומר נקדש וכו&#x27;, ולמעשה אע&quot;פ שהמ&quot;ב לא ניחא ליה בהאי מנהג, מ&quot;מ כך נהגו ישראל שהציבור אומרים נקדש וכו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דהוא ענין הכנה לקדושה ואין קפידא במה שאנחנו כולנו מזמינים עצמינו לקדושה."	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שסיים שמ&quot;ע סמוך לאמירת הקדושה, האם עדיף לומר היהי רצון וכו&#x27; בסוף שמ&quot;ע או יאמר נקדש?"	"{נראה דעדיף לומר נקדש וכו&#x27; ואע&quot;פ שהמ&quot;ב לא ניחא ליה במנהגינו לומר נקדש וכו&#x27; היינו משום דמדינא יש לכל הקהל לשמוע אל הש&quot;ץ ובנד&quot;ד אם יאמר היהי רצון לא ישמע אל הש&quot;ץ} "	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הציבור אומרים לעומתם וכו&#x27; ובדברי קדשך וכו&#x27;?"	"הב&quot;י הביא ב&#x27; צדדים בזה ומסיק דהעיקר הוא שלא יאמרוה, וה&quot;נ כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דיכול לאומרה, ורע&quot;א הביא האריז&quot;ל דראוי לאומרה {ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דנכון לאומרם, אמנם, נראה דאם הוא לא אמר נקדש וכו&#x27; גם לא יאמר לעומתם וכו&#x27; ובדברי וכו&#x27;}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) כתב שרק נהגו לומר נקדש להכין עצמינו לקדושה אבל לא יפסיק בלעומתם וכו&#x27; ולדברי וכו&#x27;."	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדקדוקים בנוסח קדושה?	"בשבת אומרים כדבר האמור בקמ&quot;ץ (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אומרים מקדישים ולא מקדישין, יבדיל בין שמקדישים אותו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {וכדאשכחן לעיל סי&#x27; נ&quot;ט סעי&#x27; א&#x27; דצריך להפסיק בין ממליכים לאת}, נוהגין לומר ככתוב על יד נביאך (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הציבור יכולים לענות קדוש וכו&#x27; או ברוך וכו&#x27; קודם שסיים הש&quot;ץ נקדש וכו&#x27; או לעומתם וכו&#x27;?"	"לא, והוי דומה לאמן חטופה [וה&quot;ה בכל דבר שעונים אחר הש&quot;ץ כגון קדיש וברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ויחיד שאמר קדוש וכו&#x27; מוקדם לפי הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) יצא (וכן פסק הערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;), אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא ממהר&quot;י מולכו דס&quot;ל דלא יצא דצריך לענות בי עשרה כאחד [וכן לא יאחר לומר קדושה אחר הקהל אלא יאמרה עם הקהל] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;-ג&#x27;)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי יאמר הש&quot;ץ קדוש וכו&#x27;?"	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) מסתפק בדבר, דבעצם צריך לומר קדושה עם הציבור, אולם כיון שהוא מוציא אלו שעומדים באמצע שמ&quot;ע נמצא דהוי כציבור אפי&#x27; אם אומרה אח&quot;כ, ומסיים דיתחיל הש&quot;ץ קודם שגמרו הציבור אמירתם {אולם בשבת זה א&quot;א משום ממקומך, ונראה דאם יש אנשים שעומדים באמצע בשמ&quot;ע יש לסמוך על הסברא דכיון דהוא מוציא אותם חשיב כציבור}"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך הש&quot;ץ לומר שמע ישראל וכו&#x27; נמי עם הציבור?"	"כתב הקצות השלחן דצריך לומר שמע עם הציבור כדי שיקבל עליו מלכות שמים עם הציבור, וכן משמע מהערוה&quot;ש לעיל (סי&#x27; ס&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;) (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכרוע באמצע קדושה?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דכך נהג המהרי&quot;ל [ואינו אסור להוסיף על הכריעות אלא בברכה או בשבח והודאה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)], אבל אין נוהגין כן (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה 1) בעיניו 2) בגופו, בשעה שאומר קדוש קדוש וכו&#x27;?"	"1) בני ספרד נותנים עיניהם למטה [כדמבואר ביבמות (ק&quot;ה ע&quot;ב) לגבי תפילה, והספר היכלות מיירי בשעת נקדש ולא בשעת קדוש קדוש וכו&#x27; (ב&quot;ח)], ובני אשכנז נותנים עיניהם למעלה כדמבואר בספר היכלות דבשעה שנותנים עיניהם למעלה הקב&quot;ה אוחז בכסא הכבוד בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר זכותם וממהר גאולתם [והגמ&#x27; ביבמות מיירי דוקא בתפילה (ב&quot;ח) א&quot;נ בעינים סגורות (ט&quot;ז)] (טור, ב&quot;י) , ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) צריך לסגור עיניו, אבל הב&quot;ח והרבה אחרונים סברי דיכול לפתוח אותם (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 2) לכו&quot;ע צריך לנענע גופה למעלה [לפי השבלי הלקט משום דנזדעזע אפי&#x27; העצים והאבנים מאימת המלך כ&quot;ש אנו, ולפי המדרש תנחומא (פרשת צו, אות י&quot;ג) דכתיב ושתים יעופף, ותקנו חז&quot;ל לעוף אדם על רגליו (ב&quot;י, בדה&quot;ב)], ויש נוהגין לדלג ולקפוץ, וכל אחד יעשה כמנהג מקומו (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) סבר דכל הג&#x27; קדוש יאמרן בעפיפה אחת, אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&#x27;) סבר דיגביה עצמו בכל קדוש, והבן איש חי (תרומה סעי&#x27; ו&#x27;) מוסיף דכל אחד יהיה בתוספת מעט על חברתה לרמז שמעלין בקודש (מ&quot;ב דרשו, פסק&quot;ת הע&#x27; 37)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה בשעה שאומר ברוך וכו&#x27; וימלך?"	"כתב השל&quot;ה דיעשה כמו שעשה בקדוש וכו&#x27; (מג&quot;א סס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה ברגליו כשאומר קדושה?	"צריך לכוון רגליו (שו&quot;ע כאן ולעיל סי&#x27; צ&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;), והאריז&quot;ל היה מזהיר מאד על זה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {וצריך לדחוק דזהו נמי כוונת הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;)}"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יכוין בשעה שאומר קדושה?	"יכוין לקדש את ה&#x27; ולקיים הפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לפניו לענות קדיש או קדושה, מה יעשה?	"יענה קדיש, אבל אם כבר ענה קדיש יענה קדושה (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ופשוט דאם יענה לקדושה גם אח&quot;כ יענה הקדיש זה עדיף טפי (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; נ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;)."	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם שמע איש&quot;ר כשהוא באמצע קדושה?	"יגמור קדוש קדוש וכו&#x27; ואח&quot;כ יענה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {ויש לפרש דאע&quot;פ דאיש&quot;ר עדיף מקדושה, מ&quot;מ אינו מחויב להדר אחר איש&quot;ר [וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; ק&quot;ט סעי&#x27; א&#x27; ע&quot;פ השלמת חיים) דצריך לילך מיל לתפילה בציבור ולא לענות איש&quot;ר אע&quot;פ שאיש&quot;ר עדיף מתפילה בציבור] ולפיכך עדיף לענות קדושה דהוא עסוק בה עכשיו}"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבר באמצע קדושה?	"הב&quot;י הביא ממהר&quot;י אבוהב דנהגו כל ישראל שלא לדבר באמצע קדושה והביא מדרש דיש גמלים טעונים אף ורוגז למי שמספר בין קדושה לקדושה בין קדוש לברוך בין יהא שמיה רבא ליתברך ובין כל ברכה, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא שהמהרי&quot;ל הקפיד שלא לדבר מתחילת קדושה עד אחר הקל הקדוש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [וזהו המקור להא&quot;ר והערוה&quot;ש (סי&#x27; צ&quot;ה סעי&#x27; ה&#x27;) דצריך לכוין רגליו עד אחר הקל הקדוש] {וצ&quot;ע דהרי אסור לדבר בכל חזרת הש&quot;ץ (שו&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ד סעי&#x27; ז&#x27;), ואולי דהכא מיירי אפי&#x27; אם אינו מתפלל שם אלא שעונה קדושה (וכ&quot;כ הכה&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז) [ולפי&quot;ז מי שכבר התפלל במנין אחר ורק עונה קדושה במנין זה יש לו להמתין עד אחר הקל הקדוש], ועוד י&quot;ל דהערוה&quot;ש התיר מורה הוראה להורות באמצע חזרת הש&quot;ץ וקמ&quot;ל הכא דזה אסור באמצע קדושה (וכ&quot;כ השלמת חיים סי&#x27; קל&quot;א והגרח&quot;ק באשי ישראל פכ&quot;ד הע&#x27; ס&quot;א)}"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפירוש &quot;אלקיך ציון&quot;?	ציון זה ישראל (ב&quot;י בשם ארחות חיים)	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לומר קדושה ב&#x27; פעמים?"	"כן (תשובת הרשב&quot;א, רמ&quot;א), ואם הוא עמהם בביהכ&quot;נ מחויב לענות עמהם אבל אם הוא בחוץ ושומע קדושה יש לו רשות לענות (הליכות שלמה פ&quot;ט הע&#x27; ח&#x27;, וע&quot;ע באשי ישראל פכ&quot;ד הע&#x27; ס&quot;ב)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ליכא איסור לומר קדוש קדוש וכו&#x27; שהוא חצי פסוק?"	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סי&#x27; נ&quot;א סעי&#x27; ט&#x27;) כיון שהש&quot;ץ אומר חצי הראשון של הפסוק מותר לגמור בחצי השני, (וע&quot;ע מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; נ&quot;א)"	סימן קכה סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להש&quot;ץ לומר לדור ודור או אתה קדוש אחר קדושה?	"נוסח אשכנז אומרים לדור ודור, ונוסח ספרד אומרים אתה קדוש, וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דש&quot;ץ שהתפלל &quot;היכא קדושה&quot; יאמר אתה קדוש אפי&#x27; בנוסח אשכנז שהנוסח לדור ודור נתקן רק לש&quot;ץ בציבור, אכן ההליכות שלמה (פ&quot;ט סעי&#x27; י&#x27;) סבר דאפי&#x27; בכה&quot;ג יאמר לדור ודור (פסק&quot;ת אות ז&#x27;)."	סימן קכה סעיף א-ב		
